חוק שעות עבודה ומנוחה נחקק בשנת 1951, הוא חוק חשוב שמטרתו להסדיר את שעות העבודה והמנוחה של העובד, דואג לבריאותו, לרווחתו לצדק חלוקתי ולצמיחה ופריון עבודה.
הדברים מקבלים משנה תוקף בעידן הדיגיטלי שמייצר קו דק מאוד בין שעות העבודה והמנוחה של העובד ומעלה סוגיות נוספות כגון: היכולת לפקח וכדומה. מאמרה של כב' השופטת חנה אופק גנדלר (שופטת בית הדין הארצי): "'ענוחה'- בין עבודה ומנוחה בעידן הדיגיטלי" סקר את חשיבותו של חוק שעות עבודה ומנוחה לאורכו ולרוחבו ופירט את חשיבותו לחברה הישראלית ביחסים שבין עובד ומעסיק.
יחד עם זאת, לאחר שדברים אלו נאמרו, סעיף 30(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה מפרט עובדים שחוק זה אינו חל עליהם:
(1)"שוטרים במשטרת ישראל, וכל מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר" |
(2) "עובדי מדינה שתפקידם מחייבם לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות" |
(3) "יורדי ים ועובדי דיג" |
(4) "אנשי צוות אויר" |
(5) "עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי" |
(6) "עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם" |
הסוגיות המרכזיות שמגיעות לבתי הדין לעבודה מתייחסות לסעיפים 30(א)(5) ו- 30(א)(6)- כלומר החרגת שעות עבודה ומנוחה של עובדים בתפקידי הנהלה או תפקידים באמון אישי או עובדים שלא ניתן לפקח על שעות עבודתם.
היות ומדובר בתחום רחב נתייחס במאמר הנדון להחרגת חוק שעות עבודה ומנוחה מתפקידי הנהלה בלבד.
נקודת המוצא היא שעושים שימוש מצומצם בחריגים של חוק שעות עבודה ומנוחה על מנת שמרבית העובדים ייהנו מההגנות של החוק. היוצאים מן הכלל הם עובדים בתפקידי הנהלה בכירים. הרציונל הוא שעובדים אלו נאלצים לעבוד שעות רבות מחוץ למגבלות שעות העבודה הקבועות בחוק שעות עבודה ומנוחה.
בעידן הנוכחי, מעסיקים רבים פועלים בשיטת "הבה נתחכמה לו" ומעגנים בהסכם עבודה של כל עובד זוטר החרגה של חוק שעות עבודה ומנוחה מפאת תפקידו כעובד הנהלה ו/או משרת אמון ו/או אי יכולת לפקח על שעות העבודה של העובד. מעסיקים אלו שכחו או לא ידעו (מכיוון שלא קיבלו ייעוץ משפטי) שהמבחנים להחרגת הוראות החוק הם מבחנים אובייקטיבים שנשענים על המקרה הספציפי ולצדדים אין כל יכולת לקבוע מוסכמות על דעת עצמם.
מעסיק שלא מקבל ייעוץ מקדים ומחריג את העובד מהוראות החוק על דעת עצמו, ללא ביצוע בדיקה מקדימה מסתכן בתביעה בבית הדין לעבודה שעלולה במקרים של עבודה ממושכת של העובד להסתכם במאות אלפי שקלים.
בית הדין הארצי קבע מספר מבחנים להגדרת "תפקידי הנהלה":
מיקום בהיררכיה הארגונית: מתייחס לשכבת ההנהלה הבכירה בארגון. לא מדובר במנהל זוטר או בממונה הישיר של העובד או מי שנמנה בהנהלה בדרג ביניים, אלא מנהל בכיר ביותר שתפקידו מצריך ממנו לעבוד שעות רבות. |
סמכות לקבוע מדיניות: סממן מרכזי הוא הסמכות לקבוע ו/או להתוות את המדיניות של הארגון והפעלת שיקול דעת עצמאי. |
טיבו של התפקיד: בין אם בגלל טיב התפקיד ובין בגלל הדרישה של המעסיק, העובד נדרש לעמוד לרשות המעסיק בשעות לא שגרתיות או לעבוד בלא מסגרת קבועה של שעות עבודה |
שכר גבוה: היות ומדובר באחריות מיוחדת יש להתאים את שכרו של העובד הבכיר לאחריות המיוחדת ולאמון האישי שמוטל עליו ולשלם לו שכר גבוה. |
בתיקים מעין אלו בית הדין לעבודה יבדוק את המבחנים הללו ויקבע על פיהם.
במקומות עבודה קטנים שאינו מתאפיין בפירמידה ניהולית ענפה כגון ארגונים גדולים, בית הדין יבחן את התמונה הכוללת ויחפש נסיבות המעידות על תפקיד הנהלה בכיר המצדיק החרגתו מהחוק.
עובד שנכנס לאחד מהחריגים הקבועים בסעיף 30(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה אינו זכאי לתשלום עבור שעות נוספות, אלא הוא מקבל תשלום גלובאלי שכולל את כל שעות עבודתו.
במקרים שבהם בית הדין לעבודה יקבע שמדובר בתפקיד הנהלה בכיר שהחוק אינו חל עליו, המעסיק לא יחויב בתשלום עבור שעות נוספות.
במקרים אחרים, בהם הצדדים קבעו שחוק שעות עבודה אינו חל על העובד ויקבע על ידי בית הדין שלא מדובר בתפקיד הנהלה בכיר המצדיק החרגתו מהחוק, המעסיק יידרש לשלם רטרואקטיבי תשלום עבור שעות הנוספות שביצע העובד.
נטלי ההוכחה בדיני עבודה לעניין ביצוע שעות נוספות, שונה מהמשפט האזרחי. הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה" אינו מהווה נר לרגליו של המעסיק שנתבע על ידי העובד. לדוגמא: לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר החובה להוכחתם של עד 60 שעות נוספות חודשיות חל על המעסיק ולא על העובד. במקרים אלו העובד יידרש להגיש תצהיר ולפרט את היקף עבודתו על מנת לעמוד בנטל המצומצם שחל עליו להוכחת גרסתו.
כל נושא נטלי ההוכחה דורש פרק בפני ולכן האמור לעיל אינו מכסה את שלל המקרים המגיעים לבתי הדין לעבודה וכל מקרה נבחן לגופו.
שאלות ותשובות
לא. כפי שצוין לעיל מדובר על תפקידי הנהלה בכירים. בארגון קטן בוחנים את התמונה הכוללת לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה.
לא. גם בעניין זה הדבר מצריך פרק נפרד. ישנם מקצועות שנקבעו שהאמון האישי, השכר הגבוה וטיב התפקיד מחריג אותם מחוק שעות עבודה ומנוחה. כגון: מאבטחי שרים.
סביר להניח שלא. בית הדין לעבודה בוחן את המקרה בכללותו ובין היתר שם דגש על השכר הגבוה של העובד.
כפי שצוין למעלה, חוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק קוגנטי ולכן לא ניתן להתנות עליו. בית הדין יבחן האם חוק שעות עבודה ומנוחה חל על העובד לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה.
סיכום
החרגה של חוק שעות עבודה ומנוחה מיועד למקרים ספציפיים וייחודיים! כל מעסיק באשר הוא מגדול עד קטן נדרש לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין שמתמחה בתחום לפני שהוא נוקט אקט של החרגת חוק שעות עבודה ומנוחה של עובד הנהלה בכיר ובכלל.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי
