בישראל- ובכל מדינה מערבית מתקדמת- עקרון השוויון וקבלת האחר נחשב למשמעותי ויסודי ואף מעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. דיני העבודה בישראל אינם יוצאי דופן וחל איסור חמור למעסיק להפלות אדם על רקע כלשהו ולהרע את תנאיו או שכרו. האיסור מפורט בהרחבה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 .
במה החוק עוסק?
בהגדרתו, החוק אוסר על המעסיק לעשות אפליה בין עובדים או לחילופין לא לקבל דורשי עבודה על רקעים רבים ומגוונים, כמו מין, נטייה מינית, גיל, גזע, דת, לאום, מקום מגורים, שירות צבאי, היריון ועוד. בפסיקה של בית המשפט העליון נקבע שהרשימה אינה סגורה.
בפועל החוק אוסר על אפליה בין העובדים ודורשי העבודה בכל שלבי ההעסקה השונים, החל מפרסום מודעת הדרושים- שכידוע, מתייחסת לשני המינים- ועד לקביעת השכר, התנאים, ההטבות והפיצויים. בכל המקרים האמורים, על המעסיק להתייחס לעובדיו מתוך שיקולים מקצועיים בלבד- כישוריהם המקצועיים ונחיצותם לשם ביצוע העבודה- ובשום אופן לא לתת משקל למאפיינים כמו דת, מין, גיל, גזע וכו'.
כאן המקום לציין שלא כל אבחנה היא בגדר אפליה: במקרים בהם המהות ואופי התפקיד אינם מאפשרים העסקה של עובד בעל רקע, מאפיינים או תכונות מסוימות, המעסיק רשאי שלא להעסיק את אותו העובד והסירוב לא ייחשב לאפליה.
הוכחת האפליה
מטבע הדברים, הוכחת אפליה מצד המעסיק היא משימה מורכבת וקשה במיוחד- ועל כן המחוקק פעל להקל על העובדים שחשו מופלים על רקע כלשהו. בתוך כך, חלה על המעסיק החובה להוכיח כי לא הפלה בין עובדיו. במקרים, למשל, שהמעסיק בחר שלא לשלוח עובד להכשרה מסוימת, לשלם לו פיצויים, לקדם אותו בעבודה ועוד- והעובד הוכיח שהכישורים שלו אינם מנעו זאת והוא עמד בכל התנאים- על המעסיק לספק הוכחה ניצחת לכך שלא פגע בעובד בכוונת תחילה מתוך אפליה.
עובדים במקום עבודה ומרגישים שהמעסיק שלכם עובר על החוק ומקיים אפליה בין העובדים? אל תישארו אדישים, זכרו כי החוק עומד לצידכם! פנו היום לעו"ד אלון כהן – המומחה בדיני עבודה- וקבלו ייעוץ משפטי מקיף ומקצועי.