077-3542001

פשרה וויתור על פיצויי פיטורים

כאשר יחסי עובד- מעסיק מגיעים לסיומם בפיטורים העובד זכאי לפיצויי פיטורים, אלא אם מתקיימות לגביו העילות לשלילה ו/או לצמצום פיצויי פיטורים לפי סעיפים 16-17 לחוק פיצויי פיטורים.

חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 הוא חוק מגן ולכן לא ניתן לוותר עליו- גם לא בחוזה אישי. יכול להיווצר מצב של וויתור זכות שהוקנתה בחוק מגן במסגרת "עסקת חבילה" בתנאי שהיא מיטיבה עם העובד.

פשרה בנושא פיצויי פיטורים והודאת סילוק

בתי הדין לעבודה מקפידים הקפדה יתרה על וויתורו של העובד על זכויות מגן, כגון: חופשה, פיצויי פיטורים, שעות נוספות וכדומה.

בית הדין יבחן האם העובד הכיר והבין את זכויותיו לפני שחתם על הודאת הסילוק. לפיכך, נהוג במסגרת הסכם הוויתור לאפשר לעובד להתייעץ עם גורמי מקצוע מטעמו.

הוויתור והפשרה של פיצויי פיטורים חייבים להיות מעוגנים בכתב, בלשון ברורה שאינה ניתנת לפרשנות. במקרים מסוימים בשל חוסר השוויון בין העובד למעסיק, בית הדין יפסול את הודאת הסילוק כתוצאה מהפרה של תקנת הציבור ו/או מסיבות אחרות, כגון: אי ידיעת השפה העברית, היעדר הבנה של תוכנה ומשמעותה של הודאת הסילוק, היעדר פירוטה של הודאת הסילוק וכדומה בכך. 

חזרה של המעסיק מההתחייבות לשלם פיצויי פיטורים

כלל האצבע הוא שמעסיק אינו רשאי לחזור בו מהסכמתו והבטחתו לשלם פיצויי פיטורים לעובד, גם במקרים שבהם העובד אינו זכאי לקבלם. החריג לכלל, הוא מקרה שנפל פגם בהסכמתו לתשלום פיצויי הפיטורים. לצורך הוכחת החריג בית הדין ידרוש ראיות טובות ומוצקות לכך.

המבחן שיבחן בית הדין הוא "גמירת הדעת" של המעסיק לשלם פיצויי פיטורים מעבר לכספים שצבורים בקופה.

תנאים לשלילת פיצויי פיטורים שהופרשו לקופה

בתוך 4 חודשים ממועד סיום העסקתו של העובד רשאי המעסיק לשלוח לחברה המנהלת של קופות הגמל פסק דין הצהרתי שמאשר שהעובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים מכוח סעיפים 16-17 לחוק פיצויי פיטורים.

אולם, מדובר במקרים חריגים ביותר מכיוון שלפי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, הכספים שהופרשו לקופה על ידי המעסיק הינם כספים משוריינים שאינם ניתנים להחזרה בכפוף לכך שהכספים הללו מיועדים לקצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהסכומים הללו ניתנים להחזרה.

תשלום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים 

המעסיק רשאי להפריש מידי חודש לעובד 8.33% לפנסיה מקיפה בקופת גמל או לביטוח מנהלים, הכספים הללו באים במקום פיצויי פיטורים ולא על חשבון פיצויי פיטורים.

במקרה כזה, המעסיק מוותר מראש על החזרת הכספים, אלא אם מתקיימים התנאים של סעיפים 16-17 לחוק פיצויי פיטורים.

העובד יהיה זכאי למלוא הכספים שבקופה בסיום העבודה, בין אם פוטר ובין אם התפטר. על המעסיק להנפיק לעובד בסיום העבודה טופס 161 ומכתב שחרור לקופה.

לפיכך, במקרה של החלת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים אין כל טעם בהסכם פשרה ו/או הודאת סילוק בעניין פיצויי הפיטורים.

משרד עורכי הדין אלון כהן לדיני עבודה

נשללו מכם פיצויי הפיטורים? המעסיק לא העביר לכם טופס 161 בסיום העבודה? מעוניינים לחתום על הסכם סיום עבודה מרצון? אל תעשו צעד מבלי להתייעץ עם משרד עורכי הדין אלון כהן המוביל בתחום של דיני עבודה בחיפה והצפון.

משרד עורכי הדין אלון כהן מחיפה בעל ניסיון של מעל ל- 15 שנים במימוש זכויותיהם של עובדים שפוטרו מהעבודה.

שאלות ותשובות 

לא. הפסיקה קבעה דרכים אחרות לחישוב פיצויי הפיטורים של עובד חודשי ושעתי ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בדיני עבודה טרם חתימה על הודאת סילוק.

כן, מותר למעביד לפטר עובד קבלן, אך עליו לעשות זאת בהתאם לחוק פיטורים ומשפט העבודה.

כן. ניתן לחתום מול המעסיק על הסכם פרישה שבו יעוגנו זכויות, הטבות, חובות ועוד סעיפים ששומרים על זכויותיו של העובד ומגנים על המעסיק.

גם כאן התשובה חיובית. חובתו של המעסיק להעביר לעובד בסיום העבודה טופס 161 ומכתב שחרור לקופה, בין אם העובד התפטר ובין אם העובד פוטר מהעבודה, אלא אם כן המעסיק מגיש תביעה למתן סעד הצהרתי כפי שמפורט למעלה.

סיכום

אם פוטרתם מהעבודה, אתם זכאים לקבל מהמעסיק השלמת פיצויי פיטורים (אלא אם חל עליכם סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים) ולכן כדאי בסיום העבודה להתייעץ עם עורך דין שמתמחה אך ורק במשפט העבודה לצורך מיצוי זכויותיכם, על מנת שיבחן האם חתימה על הודאת הפשרה והוויתור מיטיבה איתכם.

 

חשוב לציין שזוהי סקירה כללית בלבד של הנושא, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה לקבלת ייעוץ משפטי ספציפי.

אהבתם? שתפו

עורך דין אלון כהן

עו"ד לדיני עבודה - אלון כהן

ברבות השנים העניק עורך דין אלון כהן שירותים משפטיים לעמותות בתחום משפט העבודה, כגון: עמותת 'ידיד' מרכזי זכויות בקהילה- וקיבל תעודות הוקרה על פועלו.

מרבית החברות הגדולות במשק עברו תחת ידיו של עורך דין אלון כהן הן בקבלת ייעוץ והן בקבלת ייצוג בבתי הדין השונים או בערכאות אחרות.