משמרת של 12 שעות: כמה שעות נוספות מותר לעבוד לפי החוק?

כמה שעיות נוספות מותר לעבוד

יצירת קשר

השאירו פרטים 

ונחזור אליכם בהקדם

משמרות ארוכות הפכו לשגרה במפעלים, באבטחה, בהסעדה ובמחסנים. רבים שואלים כמה שעות נוספות מותר לעבוד ומה קורה כשהמעסיק דורש יותר. התשובה נמצאת בחוק שעות עבודה ומנוחה ובהיתר שהוציא שר העבודה מכוחו. כאן נתמקד בגבולות עצמם ולא בתעריפים. את אופן התשלום פירטנו במדריך לחישוב שעות נוספות. מי שהעומס כבר שובר אותו יכול לבדוק גם את האפשרות של התפטרות בדין מפוטר כשהמעסיק מפר את החוק באופן חמור.

מה החוק קובע לגבי שעות נוספות?

שעות נוספות הן כל שעה שעובדים מעבר ליום עבודה מלא או מעבר לשבוע עבודה מלא. שבוע עבודה מלא עומד היום על 42 שעות. סעיף 10 לחוק קובע עיקרון פשוט: אסור להעסיק עובד בשעות נוספות אלא אם יש לכך היתר. סעיף 11 לחוק מסמיך את השר לתת היתרים כאלה, כלליים או מיוחדים. השר גם רשאי לקבוע להם תנאים ומגבלות.

כלומר נקודת המוצא היא איסור. מה שמאפשר בפועל משמרות ארוכות הוא היתר ולא הסכמה בין העובד למעסיק. גם עובד שמבקש בעצמו לעבוד עוד ועוד כדי להגדיל את השכר לא יכול “לוותר” על התקרה. האחריות לשמור עליה מוטלת על המעסיק.

מה ההבדל בין שבוע של 5 ימים לשבוע של 6 ימים?

ההבדל הוא בנקודה שבה השעות הנוספות מתחילות. בשבוע של חמישה ימים יום עבודה רגיל הוא בדרך כלל 9 שעות. לכן השעה העשירית היא כבר שעה נוספת. בשבוע של שישה ימים יום רגיל הוא 8 שעות בדרך כלל. שם כבר השעה התשיעית נחשבת נוספת. התקרה היומית והשבועית שנפרט מיד זהה בשני המקרים. בפועל עובד בשבוע של שישה ימים מגיע מהר יותר לתקרה השבועית, כי בכל יום יש לו שעה נוספת אחת יותר.

משמרת של 12 שעות: מה מתיר ההיתר הכללי?

היתר כללי לשעות נוספות הוא היתר שחל על כל המשק בלי שהמעסיק צריך לבקש אותו. ההיתר הנוכחי נכנס לתוקף בשנת 2018 יחד עם קיצור שבוע העבודה. הוא קובע שלוש תקרות:

  1. יום עבודה כולל השעות הנוספות לא יעלה על 12 שעות.
  2. בשבוע אחד לא יועסק עובד ביותר משש עשרה שעות נוספות.
  3. עובד בעבודת לילה לא יעבוד יותר מחמישים ושמונה שעות בשבוע כולל שעות נוספות.

לכן משמרת של 12 שעות היא הגבול העליון ולא נקודת פתיחה. מי שעובד שישה ימים של 12 שעות חוצה כמעט תמיד את מכסת שעות נוספות בשבוע, גם אם כל יום בנפרד נראה תקין. כדאי לספור את השעות הנוספות לאורך כל השבוע ולא רק בכל משמרת לבד. אתר כל זכות מרכז את המגבלות על העסקה בשעות נוספות בצורה נוחה למי שרוצה לעבור עליהן שוב.

איך בודקים את סידור העבודה שלכם?

קחו את דוח הנוכחות של שבוע אחד. סמנו בכל יום כמה שעות עבדתם מעבר ליום הרגיל. אחר כך חברו את כל השעות האלה. אם הסכום עולה על שש עשרה, או אם באחד הימים עבדתם יותר מ 12 שעות, המעסיק חרג מההיתר הכללי. במקרה כזה כדאי לברר אם יש לו היתר מיוחד. אם אין היתר כזה, החריגה מהתקרה אסורה גם כשהמעסיק משלם עליה במלואה.

מתי מותר לחרוג מהתקרות?

היתר מיוחד לשעות נוספות ניתן למעסיק מסוים לבקשתו כשיש לכך הצדקה עניינית. משרד העבודה מפעיל לשם כך שירות להגשת בקשה להיתר העסקה בשעות נוספות. ההיתר מוגבל בזמן ובתנאים. המעסיק חייב לעמוד בהם. עובדים רשאים לשאול אם היתר כזה קיים ומה הוא מתיר. מעסיק שעובד בעונות עומס קבועות, למשל לפני חגים, כדאי שיגיש את הבקשה מבעוד מועד ולא יחכה לרגע האחרון.

יש גם חריג בלי היתר מראש. כשקרתה תקלה או אירוע בלתי צפוי ואין דרך אחרת למנוע פגיעה באנשים, ברכוש או ברצף העבודה, מותר להשאיר עובדים שעות נוספות. המעסיק חייב לדווח על ההעסקה לפי סעיף 10א לא יאוחר מהיום שאחרי. אחרי האירוע אסור להמשיך כך בלי היתר בכתב מהממונה על חוק שעות עבודה ומנוחה.

עבדתם מעבר למותר? מגיע לכם תשלום על כל שעה

כאן נמצאת הטעות הנפוצה ביותר. שעות נוספות מעבר למותר הן הפרה של המעסיק ולא של העובד. החוק אוסר על המעסיק להעסיק אתכם כך, אבל הוא לא מוחק את השכר שהרווחתם. כל שעה שעבדתם לבקשת המעסיק או בידיעתו מזכה בגמול. זה נכון גם לשעה השלוש עשרה ביום וגם לשעה העשרים בשבוע.

הגמול עצמו הוא 125% לשתי השעות הנוספות הראשונות ביום ו 150% מהשעה השלישית ואילך. הסכם שבו ויתרתם על הגמול אינו תקף, כי מדובר בזכות קוגנטית, כלומר זכות שאי אפשר לוותר עליה. דוח נוכחות מסודר הוא הראיה החשובה ביותר שלכם. שמרו צילומים של הדוחות ושל הודעות שבהן התבקשתם להישאר.

מה זה אומר למעסיקים?

מעסיק שמשלם על כל שעה עדיין חשוף, כי התשלום לא מכשיר את ההפרה. מנגד מעסיק שמתנה שעות נוספות באישור מראש ומתעד זאת בכתב נמצא בעמדה טובה יותר כשמוגשת נגדו תביעה. מומלץ גם לבנות סידור משמרות שמחלק את העומס בין יותר עובדים במקום להעמיס על אותם אנשים.

קנס על שעות נוספות: מה החשיפה של המעסיק?

העסקה מעבר לתקרות היא עבירה לפי החוק. בנוסף מפקחי משרד העבודה רשאים להטיל עיצום כספי לפי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. עיצום כספי הוא קנס מנהלי שמוטל בלי הליך פלילי. הפרה חוזרת בתוך שנתיים מכפילה את סכום העיצום. קנס על שעות נוספות מצטבר במהירות כשמדובר בצוות שלם שעובד כך חודשים ארוכים. לצד הקנסות עומדות גם תביעות העובדים עצמם.

למה המגבלה קיימת: בריאות ובטיחות

התקרות לא נקבעו כדי להקשות על עסקים. הן נועדו להגן על הגוף. אחרי שעות ארוכות הריכוז יורד, זמן התגובה מתארך והסיכון לתאונה עולה. זה נכון במיוחד ליד מכונות, בנהיגה ובעבודת לילה. עייפות מצטברת פוגעת גם בשינה ובבריאות לאורך זמן. יום עבודה מקסימלי של 12 שעות נועד להשאיר לכם זמן להתאושש לפני המשמרת הבאה. מי שנפגע בתאונה אחרי רצף של משמרות חריגות צריך לתעד את השעות שקדמו לה, כי הן עשויות להיות רלוונטיות גם בהליך מול המעסיק.

ההיתר הכללי מאפשר יום של 12 שעות לכל היותר. לכן משמרת אחת כזו אינה אסורה כשלעצמה. הבעיה מתחילה כשמחברים את המשמרות לשבוע. בשבוע של חמישה ימים כל משמרת של 12 שעות כוללת 3 שעות נוספות. ארבע משמרות כאלה כבר מגיעות ל 12 שעות נוספות. חמש משמרות מגיעות ל 15. בשבוע של שישה ימים כל משמרת כוללת 4 שעות נוספות. כך ארבע משמרות כבר מגיעות למכסה המלאה של שש עשרה שעות. כל שעה נוספת מעבר לזה אסורה בלי היתר מיוחד. סידור קבוע של שש משמרות כאלה חוצה את הגבול בבירור. אם זה הסידור שלכם, בדקו אם למעסיק יש היתר מיוחד. בכל מקרה שמרו תיעוד של השעות.

סירוב לעבוד שעות נוספות תלוי בהיקף הדרישה. כשהמעסיק מבקש לעבוד מעבר לתקרות החוק, אין לו זכות לדרוש זאת. אתם רשאים לסרב. פגיעה בכם בגלל סירוב כזה עלולה להיחשב פגיעה שלא כדין. כשמדובר בשעות נוספות בתוך הגבולות המותרים התשובה מורכבת יותר. היא תלויה בחוזה העבודה, בהסכם הקיבוצי אם יש כזה ובנסיבות. בתי הדין בוחנים אם הדרישה סבירה ואם ניתנה הודעה מראש. הם בוחנים גם אם יש לכם סיבה אישית מוצדקת, למשל טיפול בילדים או מצב בריאותי. כדאי להעלות את הסירוב בכתב ובנימוס ולהסביר את הסיבה. כך יש תיעוד אם המחלוקת תגיע לשלב משפטי. אל תעזבו את העבודה באמצע משמרת בלי הודעה, גם כשאתם צודקים.

לא. האיסור בחוק מופנה למעסיק. הוא זה שנושא באחריות להעסקה מעבר לתקרה. העובד שעבד לבקשתו זכאי לגמול מלא על כל שעה, כולל השעות שמעבר לגבול. טענה שהשעות “לא היו צריכות להיות” לא פוטרת את המעסיק מתשלום. עם זאת יש מעסיקים שקובעים נוהל לפיו שעות נוספות דורשות אישור מראש. אם עבדתם בניגוד להוראה מפורשת של המעסיק, ייתכן שהתביעה תידחה. לכן חשוב שתהיה לכם ראיה שהמעסיק ביקש מכם להישאר או לפחות ידע על כך והסכים. הודעות וואטסאפ, סידורי עבודה ודוחות נוכחות משמשים לשם כך. כדאי לאסוף אותם עוד בזמן העבודה ולשמור עותק מחוץ למחשב של העבודה.

עבודת לילה 58 שעות היא התקרה השבועית למי שעובד במשמרות לילה, כולל השעות הנוספות. בנוסף יום עבודה בלילה קצר יותר מיום רגיל. השעות הנוספות מתחילות מוקדם יותר, אחרי 7 שעות במשמרת. המשמעות היא שעובד לילה מגיע לשעות נוספות מהר יותר. גם התקרה השבועית שלו נמוכה יותר בהשוואה לשבוע עבודה רגיל עם מכסה מלאה של שעות נוספות. אם אתם עובדים במשמרות מתחלפות של יום ולילה, השעות נבחנות לפי סוג כל משמרת. ההגדרה המדויקת של משמרת לילה והחישוב שלה מופיעים במדריך שלנו לחישוב שעות נוספות. כאן מספיק לדעת שהתקרה בלילה מחמירה יותר. מעסיק אינו רשאי להתעלם ממנה. אם אתם עובדים רק בלילות, כדאי לבדוק את סך השעות בכל שבוע מול התקרה הזו ולא מול התקרה הרגילה.

לא על כולם. החוק מחריג כמה קבוצות. החשובה שבהן היא עובדים בתפקידי הנהלה ועובדים בתפקידים שדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי. עובדים כאלה אינם זכאים לגמול שעות נוספות. גם הגבלות החוק לא חלות עליהם באותה דרך. בתי הדין לעבודה מפרשים את החריג הזה בצמצום. בדרך כלל הוא חל רק על בכירים באמת ולא על כל מי שקיבל תואר “מנהל” בחוזה. בית הדין בוחן את גובה השכר, את הגישה למידע רגיש, את העצמאות בקבלת החלטות ואת הגמישות בשעות. אם אתם מוגדרים כמנהלים אבל בפועל עובדים לפי סידור קבוע ותחת פיקוח צמוד, ייתכן שהחריג לא חל עליכם. במקרה כזה כדאי לבדוק את זכאותכם לגמול על השעות שעבדתם. התיאור בחוזה אינו מכריע לבדו. מה שקובע הוא אופי העבודה בפועל.

אהבתם? שתפו

עורך דין אלון כהן

עו"ד לדיני עבודה - אלון כהן

ברבות השנים העניק עורך דין אלון כהן שירותים משפטיים לעמותות בתחום משפט העבודה, כגון: עמותת ‘ידיד’ מרכזי זכויות בקהילה- וקיבל תעודות הוקרה על פועלו.

מרבית החברות הגדולות במשק עברו תחת ידיו של עורך דין אלון כהן הן בקבלת ייעוץ והן בקבלת ייצוג בבתי הדין השונים או בערכאות אחרות.

 
  View more
Cookies settings
הסכמה
Privacy & Cookie policy
Privacy & Cookies policy
Cookie name Active

מדיניות פרטיות והצהרת הגנת מידע – משרד עורכי דין אלון כהן

מבוא משרד עורכי דין אלון כהן משרד עורכי הדין אלון כהן(להלן: 'המשרד') מתייחס בכובד ראש לשמירה על פרטיות לקוחותינו, פונים ומתעניינים, בהתאם לדין ולסטנדרטים מחמירים של דיסקרטיות מקצועית, במיוחד לאור רגישות התחום בו אנו פועלים – בדיני עבודה. מדיניות פרטיות זו מסבירה כיצד אנו אוספים, שומרים, משתמשים ומגנים על המידע שנמסר לנו, בין אם באופן ישיר או באמצעות האתר/התקשרות דיגיטלית. איסוף מידע המשרד עשוי לאסוף את המידע הבא:
  • מידע שמוסר המשתמש: שם, טלפון, כתובת דוא"ל, ותוכן פנייה
  • מידע טכני: כתובת IP, סוג דפדפן, מערכת הפעלה, עמודים שנצפו, משך השהייה באתר
  • קבצים קטנים לשיפור חוויית הגלישה ולצרכים סטטיסטיים Cookies
מטרות השימוש במידע
  • יצירת קשר ומתן מענה לפניות
  • מתן שירותים משפטיים והרחבת הקשר עם לקוחות
  • ניהול, תפעול ושיפור האתר
  • שליחת עדכונים ומידע מקצועי – בכפוף להסכמה מפורשת מראש
  • שמירת מידע ואבטחתו
  • המשרד נוקט באמצעי אבטחה מקובלים לשמירת המידע. עם זאת, לא ניתן להבטיח הגנה
  • מוחלטת מפני חדירה בלתי מורשית, והמשרד לא יישא באחריות לנזקים שייגרמו עקב
  • אירועים שאינם בשליטתו
  • העברת מידע לצדדים שלישיים
המידע לא יועבר לצדדים שלישיים אלא אם:
  • ניתנה לכך הסכמת המשתמש
  • הדבר דרוש לצורך אספקת השירות
  • קיימת חובה על פי דין או צו שיפוטי
זכויות המשתמש בהתאם לחוק, המשתמש רשאי לעיין במידע הנוגע אליו, לבקש את תיקונו או מחיקתו. פניות בנושא יש להעביר לכתובת: דוא"ל: cohenalon.law@gmail.com טלפון: 077-3542001 כתובת: הרצל 1, חיפה עדכונים המשרד רשאי לעדכן את מדיניות הפרטיות מעת לעת השינויים ייכנסו לתוקף עם פרסומם באתר מעודכן לתאריך: אוגוסט 2025
Save settings