מעסיק שמפר את חוק שעות עבודה ומנוחה: אילו קנסות ועונשים צפויים?

הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה

יצירת קשר

השאירו פרטים 

ונחזור אליכם בהקדם

מעסיקים רבים מגלים את המחיר של הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה רק כשמפקח מגיע לעסק או כשעובד לשעבר מגיש תביעה. חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כמה שעות מותר להעסיק, מתי חייבים מנוחה ואיך מתעדים. מי שטועה בחישוב שעות נוספות או מבצע ניכויים משכר עבודה שלא כדין נחשף לשלושה ערוצים במקביל: אכיפה מינהלית של משרד העבודה, הליך פלילי ותביעה כספית של העובד. כאן תמצאו מה כל ערוץ כולל ואיך מקטינים את הסיכון.

מה מפקח עבודה רשאי לעשות כשהוא מגיע לעסק?

סעיף 24 לחוק נותן למפקח עבודה סמכות להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד להניח שמועסק בו עובד. המפקח רשאי לחקור כל אדם שנמצא במקום בכל עניין שקשור לחוק ולרשום את תשובותיו בפרוטוקול. הביקורת יכולה להגיע בעקבות תלונה של עובד או כחלק מבדיקה יזומה בענף מסוים. הפרוטוקול הזה יכול לשמש ראיה בהליך פלילי. בפועל המפקח מבקש בדרך כלל דוחות נוכחות, תלושי שכר והיתרים. לעיתים הוא גם משוחח עם עובדים בלי נוכחות המנהל. אדם אינו חייב לתת תשובה שעלולה להפליל אותו, אבל מי שמפריע למפקח או מסרב לענות על שאלה שהוא חייב לענות עליה מבצע עבירה נפרדת לפי סעיף 26 לחוק.

למה פנקס שעות העבודה הוא הדבר הראשון שהמפקח מבקש?

סעיף 25 לחוק מחייב לנהל פנקס שעות עבודה. הכוונה לרישום של שעות העבודה, המנוחה השבועית, השעות הנוספות והגמול ששולם עליהן. הרישום צריך להיות שוטף ולשקף את השעות שעבדו בפועל. כשהרישום אינו נעשה בשעון נוכחות או במערכת ממוחשבת, העובד חותם עליו מדי יום ואחראי מטעם המעסיק מאשר אותו. לפי הפסיקה, מעסיק אינו יכול להסתמך על רישום שמנהל לקוח שאצלו מוצב העובד. בלי פנקס תקין קשה מאוד להוכיח שהחוק קוים. מפקח שלא קיבל רישום מסודר יסיק בדרך כלל שהעובדים הועסקו מעבר למותר. המעסיק יתקשה לסתור זאת. גם חברת כוח אדם חייבת לנהל פנקס לעובדים שהיא מציבה אצל לקוחות, כי היא המעסיקה שמשלמת את השכר.

אילו עונשים פליליים קובע החוק?

סעיף 26 קובע שמי שהעסיק עובד בניגוד לחוק, לתקנות או להיתר צפוי לקנס על כל עובד שהועסק כך, למאסר של עד חודש או לשניהם. הסכומים שבנוסח המקורי עודכנו לאורך השנים מכוח חוק העונשין. לכן גובה הקנס נקבע לפי העדכון התקף ביום גזר הדין. בפסיקה נקבע שמדובר באחריות מוחלטת. המשמעות היא שהמדינה אינה צריכה להוכיח כוונה. ההנחה היא שעבודה במקום העבודה נעשית בהוראת המעסיק או בהסכמתו ושיש בידיו האמצעים למנוע אותה. מכאן שאי ידיעה של בעל העסק על שעות העבודה בפועל אינה פוטרת אותו. גם טענה של “כורח” לעבוד שעות נוספות בלי היתר לא תעזור, כי בדיוק בשביל זה קיים מנגנון ההיתר. כתב אישום פלילי אינו נשאר רק בחברה. הוא עלול לפגוע גם במכרזים, ברישיונות ובמוניטין של העסק.

מתי מנהל או דירקטור עומד לדין באופן אישי?

סעיף 27 קובע אחריות אישית של מנהלים. כשחברה או אגודה שיתופית העסיקו בניגוד לחוק, כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד בה נחשב אחראי לעבירה. אפשר להעמיד אותו לדין כאילו ביצע אותה בעצמו. הוא יכול להשתחרר רק אם יוכיח שהעבירה בוצעה בלי ידיעתו או שנקט את כל האמצעים הסבירים כדי שהחוק יקוים. בפסיקה נקבע שמנהל בכיר אינו יכול להסתתר מאחורי הטענה שדוחות הנוכחות לא הגיעו אליו. בודקים אם עצם את עיניו.

מה משנה החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה?

**החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה** נכנס לתוקף ביוני 2012. הוא הוסיף לצד ההליך הפלילי מסלול מינהלי מהיר. האכיפה לפיו מדורגת: קודם התראה, אחר כך עיצום כספי ורק בסוף הליך פלילי. עיצום כספי הוא בעצם קנס מינהלי למעסיק שמשרד העבודה מטיל בלי משפט. גובהו תלוי בסוג ההפרה ובשאלה אם המעסיק הוא עסק או יחיד שמעסיק שלא לצורך עסק. לפי ההסבר באתר כל זכות, הפרה חוזרת בתוך שנתיים מכפילה את העיצום. בהפרה נמשכת אפשר להוסיף על כל יום עיצום של 2% מהסכום הבסיסי.

חובת הפיקוח של המנהל הכללי

החוק מחייב את המנהל הכללי של תאגיד מעסיק לפקח על כך שהתאגיד מקיים את הוראות דיני העבודה שבתוספת לחוק. מנהל שלא מילא את החובה הזו עלול לקבל עיצום כספי אישי, נוסף על העיצום שמוטל על החברה. מבחינת המנהל זו חשיפה כספית אישית שאינה תלויה בהליך פלילי.

אחריות מזמין שירות בשמירה, בניקיון ובהסעדה

חברה או גוף ציבורי שמזמינים שירותי שמירה, אבטחה, ניקיון או הסעדה מקבלן נושאים בתנאים מסוימים באחריות לזכויות עובדי הקבלן. מזמין שירות כזה עלול לשלם עיצום כאילו היה המעסיק הישיר. לעיתים הוא צפוי גם לתביעה של העובד. מזמין שבודק באופן פעיל שהקבלן משלם כחוק זוכה להגנה מפני האחריות הזו.

האם העובד יכול לתבוע במקביל?

כן. ההליך המינהלי או הפלילי אינו מונע מהעובד להגיש תביעת עובד לשעות נוספות לבית הדין לעבודה. כאן הפנקס חוזר לתמונה. לפי חוק הגנת השכר, מעסיק שלא הציג רישום נוכחות נושא בנטל ההוכחה בשעות נוספות עד 15 שעות בשבוע ועד 60 שעות בחודש. במילים פשוטות, העובד טוען והמעסיק צריך להפריך. מעסיק בלי פנקס מתחיל את התיק בעמדת נחיתות ברורה. עובדים שקוראים את השורות האלה צריכים לדעת שגם תלונה למשרד העבודה וגם תביעה אזרחית פתוחות בפניהם. אפשר לנקוט את שתיהן. את נוסח חוק שעות עבודה ומנוחה המלא אפשר לקרוא בוויקיטקסט.

איך מעסיק מקטין את החשיפה בפועל?

  1. מתקינים מערכת נוכחות ממוחשבת ובודקים כל חודש שהיא תואמת את תלוש השכר.
  2. ממנים אחראי ציות בכתב וקובעים נוהל שעות נוספות ומנוחה שבועית.
  3. מבקשים היתר לפני עבודה חריגה ולא אחריה.
  4. מבקשים מקבלני שירות דוחות שכר ונוכחות ומתעדים את הבדיקה.
  5. משיבים להתראה של משרד העבודה מהר ומתקנים את ההפרה.

נוהל כתוב ואחראי ממונה הם גם הראיה הטובה ביותר שהמנהלים נקטו את כל האמצעים הסבירים. ביקורת פנימית פעם בשנה, רצוי בידי גורם חיצוני, מאתרת פערים לפני שהמפקח או העובד מגיעים אליהם. כך ההוצאה על ציות קטנה בהרבה מהעלות של עיצום, הליך פלילי ותביעה.

עורך דין אלון כהן לדיני עבודה בחיפה

“אלון כהן, משרד עורכי דין” עוסק בדיני עבודה בלבד כבר כשבע עשרה שנים, מאז 2009. המשרד מייצג מעסיקים ועובדים בחיפה, בקריות ובצפון ומופיע דרך קבע בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. אנו מלווים מעסיקים בבניית נוהלי נוכחות ושעות נוספות, במענה להתראות של משרד העבודה ובהגנה מפני עיצומים, כתבי אישום ותביעות עובדים. המשרד מדורג בדירוג BDI 2026 והוביל תיקים שיצרו הלכות חדשות בבית הדין לעבודה.

עו”ד אלון כהן שימש יועץ משפטי של ועד הווטרינרים בישראל וחבר ועדה במשרד התחבורה. כל תיק במשרד מטופל על ידו באופן אישי. קיבלתם התראה, זימון לחקירה או תביעה בנושא שעות עבודה? פנו אלינו ונבחן יחד את הצעד הבא. המשרד נמצא ברחוב הרצל 1 בחיפה.

עיצום כספי מוטל בהליך מינהלי של משרד העבודה. אין כתב אישום, אין משפט ואין רישום פלילי. המעסיק מקבל תחילה התראה או הודעה על כוונה להטיל עיצום ויכול להגיש טענות בכתב לפני ההחלטה. קנס פלילי מוטל רק אחרי שהמדינה הגישה כתב אישום ובית הדין לעבודה הרשיע. במקרה כזה נוצר רישום פלילי לחברה ולעיתים גם למנהלים. בית הדין יכול לגזור גם מאסר. בפועל, רוב ההפרות של חוק שעות עבודה ומנוחה מטופלות קודם במסלול המינהלי. כשמדובר בהפרות חמורות, רחבות היקף או חוזרות, הרשויות נוטות לעבור להליך הפלילי. לכן כדאי להתייחס ברצינות כבר להתראה הראשונה ולא לחכות לשלב הבא. התראה שלא טופלה היא הבסיס לעיצום שיגיע אחריה.

קודם כל לא מתעלמים. התראה היא הזדמנות לתקן לפני שמוטל עיצום כספי. קראו בדיוק אילו הפרות נמצאו, למשל העסקה בשעות נוספות מעבר למותר או היעדר רישום נוכחות. בדקו את דוחות הנוכחות ואת תלושי השכר של התקופה הרלוונטית והשוו ביניהם. אם ההפרה נכונה, תקנו אותה מיד ושמרו תיעוד של התיקון. אם יש לכם הסבר או טענה שהממצאים שגויים, הכינו תשובה מסודרת בכתב עם מסמכים תומכים. מעסיק שתיקן ותיעד מצוי במצב טוב יותר אם יגיע בהמשך עיצום או הליך פלילי. מומלץ להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה לפני שמגישים תשובה, כי מה שנכתב בה עשוי לשמש בהמשך. הודאה גורפת או הסבר לא מדויק עלולים להחמיר את המצב.

כן. יש לכך בסיס מפורש בחוק. כשחברה הפרה את החוק, חברי ההנהלה והמנהלים נחשבים אחראים לעבירה. הנטל עובר אליהם. כדי להשתחרר מנהל צריך להוכיח שהעבירה בוצעה בלי ידיעתו או שנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע אותה. טענה כללית שהוא “לא היה בפרטים” בדרך כלל אינה מספיקה, בעיקר כשמדובר בהפרות שנמשכו חודשים. בתי הדין בודקים אם המנהל עצם את עיניו מול סימנים ברורים, כמו דוחות נוכחות חריגים או תלונות של עובדים. נוסף לכך, החוק להגברת האכיפה מאפשר להטיל עיצום אישי על המנהל הכללי שלא פיקח כראוי. נוהל כתוב, אחראי ממונה ובקרה תקופתית הם ההגנה המעשית. כדאי שהבקרה תתועד בפרוטוקולים של ההנהלה.

ייתכן שכן. החוק להגברת האכיפה הטיל אחריות על מזמינים של שירותי ניקיון, שמירה, אבטחה והסעדה כלפי עובדי הקבלן שמוצבים אצלם. האחריות יכולה לחול גם על גוף ציבורי שמזמין את השירות. אם הקבלן לא שילם כחוק או העסיק בניגוד לדיני העבודה, אפשר בתנאים מסוימים להטיל את העיצום גם על המזמין, כאילו היה המעסיק. לעיתים העובד יכול לתבוע גם אותו. הדרך להגן על עצמכם היא בקרה פעילה. דרשו מהקבלן דוחות נוכחות ותלושי שכר, בדקו אותם באופן קבוע או באמצעות בודק שכר מוסמך ותעדו את הבדיקות. מזמין שפעל כך ופנה לקבלן כשגילה ליקוי זוכה להגנה רחבה יותר. כדאי גם לבחון את החוזה עם הקבלן ולוודא שהמחיר מאפשר בכלל תשלום שכר כחוק. מחיר נמוך מדי הוא סימן אזהרה שבתי הדין מכירים היטב.

כן. העיצום הוא סנקציה של המדינה על ההפרה. הוא אינו מחליף את הזכויות הכספיות של העובד. העובד רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה על גמול שעות נוספות, על גמול עבודה במנוחה השבועית ועל רכיבים נוספים שלא שולמו. ממצאי הביקורת של משרד העבודה עשויים אף לשמש ראיה בתביעה כזו. אם לא ניהלתם רישום נוכחות תקין, הנטל להוכיח כמה שעות נוספות עבד העובד יעבור אליכם בגבולות שקבע החוק, כלומר עד מספר מסוים של שעות נוספות בשבוע ובחודש. לכן תיקון ההפרה צריך לכלול גם בדיקה של התשלומים לעובדים לאחור. מעסיק שמסדיר את החוב מיוזמתו מקטין את הסיכון לתביעה ואת היקפה. הוא גם מראה למשרד העבודה שההפרה טופלה ברצינות.

אהבתם? שתפו

עורך דין אלון כהן

עו"ד לדיני עבודה - אלון כהן

ברבות השנים העניק עורך דין אלון כהן שירותים משפטיים לעמותות בתחום משפט העבודה, כגון: עמותת ‘ידיד’ מרכזי זכויות בקהילה- וקיבל תעודות הוקרה על פועלו.

מרבית החברות הגדולות במשק עברו תחת ידיו של עורך דין אלון כהן הן בקבלת ייעוץ והן בקבלת ייצוג בבתי הדין השונים או בערכאות אחרות.

 
  View more
Cookies settings
הסכמה
Privacy & Cookie policy
Privacy & Cookies policy
Cookie name Active

מדיניות פרטיות והצהרת הגנת מידע – משרד עורכי דין אלון כהן

מבוא משרד עורכי דין אלון כהן משרד עורכי הדין אלון כהן(להלן: 'המשרד') מתייחס בכובד ראש לשמירה על פרטיות לקוחותינו, פונים ומתעניינים, בהתאם לדין ולסטנדרטים מחמירים של דיסקרטיות מקצועית, במיוחד לאור רגישות התחום בו אנו פועלים – בדיני עבודה. מדיניות פרטיות זו מסבירה כיצד אנו אוספים, שומרים, משתמשים ומגנים על המידע שנמסר לנו, בין אם באופן ישיר או באמצעות האתר/התקשרות דיגיטלית. איסוף מידע המשרד עשוי לאסוף את המידע הבא:
  • מידע שמוסר המשתמש: שם, טלפון, כתובת דוא"ל, ותוכן פנייה
  • מידע טכני: כתובת IP, סוג דפדפן, מערכת הפעלה, עמודים שנצפו, משך השהייה באתר
  • קבצים קטנים לשיפור חוויית הגלישה ולצרכים סטטיסטיים Cookies
מטרות השימוש במידע
  • יצירת קשר ומתן מענה לפניות
  • מתן שירותים משפטיים והרחבת הקשר עם לקוחות
  • ניהול, תפעול ושיפור האתר
  • שליחת עדכונים ומידע מקצועי – בכפוף להסכמה מפורשת מראש
  • שמירת מידע ואבטחתו
  • המשרד נוקט באמצעי אבטחה מקובלים לשמירת המידע. עם זאת, לא ניתן להבטיח הגנה
  • מוחלטת מפני חדירה בלתי מורשית, והמשרד לא יישא באחריות לנזקים שייגרמו עקב
  • אירועים שאינם בשליטתו
  • העברת מידע לצדדים שלישיים
המידע לא יועבר לצדדים שלישיים אלא אם:
  • ניתנה לכך הסכמת המשתמש
  • הדבר דרוש לצורך אספקת השירות
  • קיימת חובה על פי דין או צו שיפוטי
זכויות המשתמש בהתאם לחוק, המשתמש רשאי לעיין במידע הנוגע אליו, לבקש את תיקונו או מחיקתו. פניות בנושא יש להעביר לכתובת: דוא"ל: cohenalon.law@gmail.com טלפון: 077-3542001 כתובת: הרצל 1, חיפה עדכונים המשרד רשאי לעדכן את מדיניות הפרטיות מעת לעת השינויים ייכנסו לתוקף עם פרסומם באתר מעודכן לתאריך: אוגוסט 2025
Save settings